במקום להאשים את התקשורת, קחו אחריות על עצמכם!
השיח הציבורי התדרדר לשפל חסר
תקדים בעקבות מערכת הבחירות ולאחריה. דניאל קנדלר חושב שלא צריך להטיל את האשמה על התקשורת אלא לקחת אחריות על המרקם החברתי שלנו.
רק לפני שבוע היינו בשיאה של מערכת בחירות קשה, מתלהמת ומשסעת. מערכת תעמולה שיצרה שיח ציבורי אלים ורדוד של "אנחנו" לעומת איזה "הם". משל היו אומרים- אנחנו ישראל האמיתי, הם (השמאל/ הימין/ החרדים/ המתנחלים/ המזרחים… ) כבר לא חלק מאיתנו.
אם בהגדה-של-פסח אנחנו מגדירם את הבן הרשע ככזה שמוציא את עצמו מן הכלל, נדמה אולי שבמערכת הבחירות הצלחנו לטפח סוג חדש של "בנים רשעים". תעמולנים, פוליטיקאים, טוקבקיסטים ואנשי תקשורת למיניהם שלא הוציאו עצמם מן הכלל, אבל כן הוציאו אחרים מן הכלל. אנשים שקבעו בנחרצות שיש איזה "הם" כלשהו שהוא כבר לא חלק מה"אנחנו" . אנשים שהוציאו אחרים מן הכלל, ובכך כפרו בעיקר- העיקר שהוא "אנחנו". האם אין הם ראויים אף יותר לכינוי "רשע"? ואיזו תשובה נשיב אנחנו להם בליל הסדר השנה?
הרשע בהגדה הוא אדם שדעותיו מרגיזות אותנו מאוד עד כדי כך שהיינו רוצים להקהות את שיניו. אולם בו בזמן מדובר באדם, בבן, באח, בחבר, שהיינו רוצים להמשיך ולשבת איתו סביב שולחן הסדר. אדם שלמרות הכעס שיש לנו כלפיו וכלפי דעותיו, חשוב לנו להישאר קרובים אליו. זהו למעשה בר הפלוגתא שלנו. הוא אולי מוציא עצמו מן הכלל, אבל הכוח והעוצמה הפנימית שלנו נמדדת ביכולת שלנו שלא להוציא אותו מקרבנו. הרשע מאתגר את יכולת ההכלה שלנו, מאתגר את גבולות האנחנו, והכח שלנו נמדד דווקא ביכולת שלנו להכיל אותו ולא לזרוק אותו החוצה.
אבל כנראה שהעם היושב בציון חזק גם יותר מקופירייטרים ואושיות מדיה. המשוב החזק אל מול הרוח העכורה הזאת ניכר באופן בולט דווקא בשטח. בארגונים חברתיים שהפכו לשובר גלים אל מול הסערות היזומות הללו. יכול להיות שזה ישמע לכם מופרך, אבל לכל אורכה של מערכת הבחירות האמוציונלית שעברה עלינו התקיימו עשרות מפגשים של ארגון "פלוגתא" בכל מקום בארץ: כרמיאל, ירושלים, תל אביב, בני ברק, באר- שבע, מודיעין ועוד. צפון מול דרום, מזרח מול מערב. הופתענו לגלות שעם שוך הבחירות הקצב אף התגבר. עשרות אנשים מכלל הזהויות השונות בעם הצביעו ברגליים, יצאו מהפייסבוק והרשת כדי לפגוש את ה"הם" ולהפוך אותם לחלק מה"אנחנו". אנשים ממגוון הקשת הפוליטית שבאו להרחיב ולברר את זהות ה"אנחנו" שלנו. זוהי אולי התשובה הניצחת ביותר אל מול שיח הבחירות שהתנהל.
אחד המפגשים המרתקים במיוחד התקיים אמש ב"עלמא"- בית לתרבות עברית בתל אביב, סביב המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". המשנה מפרטת את אלו שאין להם חלק לעולם הבא ומעוררת שאלה עקרונית מה בעצם מגדיר אותנו כקולקטיב וכעם. באילו נסיבות מאבד הפרט את החלק שלו בקולקטיב. נדמה שאם נפנה את השאלה לכמה מדוברי השמאל/ ימין/ חרדים/ חילונים נקבל תשובות ססגוניות מאוד. אולם כאשר שאלות אלו עולות במפגש ישיר מול הזולת השונה מאתנו, הן מחזירות אותנו בעצם אל נקודת הבחירה- אנו נדרשים לבחון ולבחור מחדש את מידת השתייכותנו זה לזה. עבורי זו גם המשמעות של ליל הסדר, זמן חירותנו. לבחור מחדש לקשור את גורלנו ויעודנו עם ה"הם", לראות בהם חלק מאותו "אנחנו" שנקרא עם ישראל.
אז אם אתם מחפשים את הדרך להקהות את שיניה של מערכת הבחירות, להקהות את ארסה, אז הרי לכם התשובה – עזבו את הפייסבוק, צאו מהסמארטפונים ולכו לפגוש את בר/ת הפלוגתא שלכם. חפשו את אותו אח, חבר, בן "רשע", שמקפיץ לכם את הפיוזים, והזמינו אותו לשולחן הסדר שלכם.
דניאל קנדלר – מנהל מיזם "פלוגתא" המפעיל בתי מדרש ומרחבי דיאלוג לבירור מחלוקות בחברה הישראלית. מבית "אורות-בית מדרש יוזם".