"קראתי כתבה על זה שבשנת 2059 יהיה פה רוב דתי. משמע אפרטהייד של הדתיים על החילונים. היום כשהם מיעוט הם כופים עלינו אורח חיים שאנחנו לא רוצים, אז כשהם יהיו רוב זה יהיה דיקטטורי", אמר לי בחור חילוני חרד.
אל מול הפחד שלו התחדדה לי המחשבה שהציבור החילוני חייב להפסיק לחיות בתחושה של מוכי גורל. הבחירה הקלה היא להאשים את הדתיים ואת החרדים שלא מאפשרים לנו לחיות כמו שנראה לנו לנכון, אבל האמת היא שאנחנו בעיקר בוחרים בכך. ברגע שהציבור החילוני יבין שהוא יכול, צריך ואפילו חייב לקחת אחריות על החיים במדינה יהודית כפי שהוא רואה לנכון – רק אז הוא יוכל להשפיע באמת על השיח הציבורי כאן. חלילה, זה לא טקסט שמטרתו להחזיר מישהו בתשובה, אלא להיפך: בקשתי לציבור החילוני היא שיקח אחריות על החילוניות שלו, במקום לצפות ממגזר אחר לעשות זאת בשמו.
ואיך יוכלו החילונים לעשות זאת?
קודם כל, להפסיק להיות "חילונים אורתודוכסים". אסביר רגע את המונח: חילונים אורתודוכסים הם אנשים שחיים באורח חיים חילוני, אבל חשים שהיהדות ה"אמיתית" היא מה שעושים החרדים. לכאורה אני סותרת את הפלורליזם שבו אני מאמינה, כי מי אני שאומר לאחרים איך לחיות? עם זאת, החילונות האורתודוכסית היא זו שממליכה את היהדות האורתודוכסית כפטרונית של היהדות, והלכה למעשה היא זו שמונעת כל שינוי מהותי בהתייחסות לדת ולדתיות בישראל. אם החילונים בישראל מאמינים באמת באורח החיים החילוני, עליהם לייצר לעצמם הון תרבותי וערכי שיהיה חזק ויציב מספיק על מנת למלא את החלל שהותירה אחריה האורתודוכסיה. באופן אישי, אני מאמינה שההון המדובר צריך להיות מבוסס על רבים מהערכים היהודיים, אך לא להישען עליהם באופן בלעדי. בדרך זו, יוכל הציבור החילוני לפתור את הדיסוננס הפנימי, וייפטר מהצורך להתגונן ולהצדיק את עצמו אל מול היהדות האורתודוכסית.
בשלב השני, לאחר ביסוס תפיסת עולם יהודית-חילונית שמרשה לעצמה דיפרנסיאציה מהאורתודוכסית, על הציבור החילוני לחתור באופן אקטיבי למען שינוי הסטטוס קוו. כיום מקובל ששינוי זה מנסה להתרחש בעיקר במליאת הכנסת, ולרוב כושל. עובדה זו חוזרת לתחושת חוסר האונים החילונית שאיתה פתחתי, ועל כן, נראה ששוב נדרש הציבור החילוני לקחת אחריות על חייו, ולפעול בעצמו למען שינוי. מכיוון שכעת מגיע הציבור החילוני נטול צורך להתגונן או להתנצל, כאשר הוא בטוח בדרך חייו ומרגיש שלם איתה – יוכל לקיים שיח זהות עם אחיו בני המגזרים האחרים, ולמצוא את הדרך לקיים במדינת ישראל חיים משותפים בין מגזרים שונים. שיח כזה, המתקיים באופן פתוח ומאפשר, יוכל לשים אמנם את המחלוקות על השולחן, אך ישתמש בהן כדי להבין כיצד נוכל ללכת אל עבר העתיד יד ביד, חילונים וחרדים כאחד.
השינוי הזה יוכל להיעשות רק כאשר נבין שאנחנו לא מוכי גורל, שאף אחד לא יכול באמת לכפות עלינו שום דבר. המצב הקיים הוא מה שהוא כי אנחנו מאפשרים לו להיות כזה. לא טוב לנו? קדימה, להתחיל לפעול. 